מאמרים ותוכן
מעולמות היזמות החברתית

אחריות חברתית של עסקים 6 פוסטים
אימפקט חברתי 17 פוסטים
אסטרטגיה שיווקית פוסט 1
אסטרטגיות גיוס כספים פוסט 1
אתגרים ומכשולים 32 פוסטים
אתיקה וערכים 5 פוסטים
גיוס כספים 16 פוסטים
גיוס כספים לעמותות 2 פוסטים
גיוס משאבים פוסט 1
השפעה חברתית 18 פוסטים
חדשנות חברתית 30 פוסטים
חדשנות חינוכית 4 פוסטים
חינוך ויזמות חברתית 9 פוסטים
טכנולוגיה חברתית 8 פוסטים
יזמות חברתית 52 פוסטים
מודלים ביזמות חברתית 16 פוסטים
מילון היזמות החברתית פוסט 1
מימון המונים פוסט 1
מענקים לעמותות פוסט 1
ניהול עמותה 2 פוסטים
ניהול עמותות 13 פוסטים
ניהול פיננסי פוסט 1
סטארטאפים חברתיים 6 פוסטים
פתרונות חדשניים פוסט 1
פתרונות סביבתיים פוסט 1
קהילות מעורבות 5 פוסטים
קיימות 18 פוסטים
שותפויות חברתיות 16 פוסטים
שיתוף פעולה בינלאומי 3 פוסטים
תיאוריות ביזמות חברתית פוסט 1
תכנון אסטרטגי פוסט 1
תרומות לעמותות פוסט 1

השקעות ESG בבורסה: איך זה עובד ומה חשוב לבדוק לפני שקונים "חברות ירוקות"

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים רוצים שהכסף שלהם "יעבוד" לא רק בשביל תשואה, אלא גם לפי ערכים: סביבה, יחס לעובדים, שקיפות וניהול תקין. כאן נכנס עולם השקעות ה- ESG — השקעות שמנסות לבחור חברות (או קרנות) לפי קריטריונים של Environmental, Social, Governance . חשוב להדגיש: "ESG" זה לא קסם ולא הבטחת רווח. זו דרך לסנן, להשוות ולנהל סיכונים — ולפעמים גם להימנע מחברות או תחומים שלא מתאימים לכם. מה זה בעצם "השקעות ESG"? קיימות כמה גישות נפוצות לניהול השקעות מסוג זה: סינון (Exclusions)

תוכנית ESG ב־30 יום: מיפוי, KPI, דיווח — ואיך הופכים את זה לכלי לגיוס משאבים ואמון

אחרי שהבנו מה זה ESG , ומה נכנס תחת E, S ו־G, מגיע החלק שהכי חשוב לארגונים קטנים: איך עושים את זה בפועל בלי שזה יהפוך לפרויקט אינסופי. המאמר הזה נותן תוכנית עבודה פשוטה ל־30 יום, שמובילה לתוצאה אמיתית: מיפוי נושאים מהותיים, בחירת מדדים ( KPI ), שגרת איסוף נתונים ו דיווח קצר שאפשר לשתף. והכי חשוב: להפוך את ה-ESG לכלי שמייצר אמון, שיתופי פעולה וגיוס משאבים. קודם כל: מה המטרה של ESG בארגון קטן? בארגונים קטנים ובמסגרת ניהול עמותות , המטרה היא לא לייצר דוח מרשים, אלא: לנהל את מה

G של ESG בשפה פשוטה: ממשל תאגידי זה לא "בירוקרטיה" — זה מה שמחזיק ארגון יציב

רוב הארגונים אוהבים לדבר על ה־E וה־S: סביבה, אנשים, קהילה. זה גם נשמע טוב וגם קל לשווק. אבל ה־G ( Governance ) הוא החלק שממעטים להשקיע בו — ובדיוק בגלל זה הוא זה שמפיל ארגונים כשמגיע לחץ: גדילה מהירה, כסף גדול, שותפים חדשים, משבר תקשורתי, חילופי הנהלה, או פשוט עומס שמייצר טעויות. במשפט אחד: G טוב לא עושה את הארגון פחות גמיש — הוא עושה אותו פחות פגיע. מה זה בעצם "G" בתוך ESG? ממשל תאגידי הוא מערכת הכללים והתהליכים שבאמצעותם הארגון מנוהל: מי מקבל החלטות ועל בסיס מה. איך מונעים

ה-S ב-ESG בשפה פשוטה: אנשים, קהילה ומוטבים - המדדים שבאמת בונים אמון

כשמדברים על ESG, רוב האנשים חושבים קודם על "הסביבה" (E) או על "נהלים וממשל" (G). אבל עבור ארגוני יזמות חברתית ועמותות, דווקא ה־S הוא הלב של העשייה: אנשים. הבעיה היא ש־S יכול להפוך מהר מאוד לרשימת סיסמאות ("אנחנו ערכיים", "אכפת לנו מהקהילה"), ואז קשה להוכיח אחריות חברתית לתורמים, שותפים ואפילו לצוות שלכם. המטרה של המאמר הזה היא להפוך את ה־S למשהו מדיד ופשוט-שגם ארגון קטן יכול לנהל. מה זה בעצם S בתוך ESG? ה־S (Social) בודק איך הארגון מתייחס ומשפיע על: עובדים ומתנדבים: תנאים

ה-E ב-ESG: איך מתחילים למדוד סביבה בלי להשתגע?

אחד הדברים שהכי מבלבלים ב־ESG הוא ה־E ("סביבה"). אנשים שומעים "קיימות" ומיד חושבים על דוחות ענק, נוסחאות מסובכות, פליטות פחמן ומושגים כמו "סקופ 3" – והתוצאה? דוחים את הטיפול בזה למועד לא ידוע. המציאות פשוטה יותר: גם ארגון קטן, עמותה או מיזם חברתי יכולים להתחיל במדידה בסיסית כבר מחר בבוקר. זה עוזר למצוא "בזבוזים" שחוסכים כסף, ומייצר שקיפות שבונה אמון מול תורמים ושותפים. אז איך עושים את זה בלי להפוך את זה לפרויקט חצי שנתי? 1. קודם כל: מה באמת נכנס תחת E? ה־E בודק איך הפעילות ה

ESG בלי חפירות: מדריך פשוט להתחיל נכון

אם פעם "קיימות" הייתה מילה ששמורה לתאגידים גדולים, היום כמעט כל ארגון פוגש את זה: תורמים רוצים שקיפות, שותפים רוצים נתונים, עובדים רוצים ערכים שמיושמים בפועל, ולקוחות שואלים שאלות חכמות יותר. כאן נכנס ESG - לא כטרנד, אלא ככלי ניהולי שמסדר את התמונה: מה ההשפעה שלנו, איפה הסיכונים שלנו, ואיך אנחנו מוכיחים אמון לאורך זמן. אז מה זה בעצם ESG? ESG הם ראשי תיבות של שלושה תחומים: E -Environmental (סביבה): אנרגיה, פסולת, מים, נסיעות, שרשרת אספקה ועוד. S -Social (חברה): עובדים, מתנ