למה לחברה כדאי להשקיע ב-ESG: כי לקוחות, עובדים וגם משקיעים כבר בודקים את זה

לפני 6 ימים
זמן קריאה 3 דקות

פעם, ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) היה משהו שכותבים בדוח שנתי רק כדי "לצאת בסדר". היום זה הופך להרבה יותר פרקטי: זה משפיע על הכסף, על האמון ועל היכולת של החברה לצמוח. גם אם אתם לא חברת ענק - הציפיות האלו מגיעות אליכם דרך הלקוחות, הספקים, הבנקים וקרנות ההשקעה.

הנה 5 סיבות עסקיות, מגובות בנתונים, למה כדאי לקחת את הנושא ברצינות:

1. כי משקיעים באמת משתמשים בנתוני ESG (גם אם השיח לפעמים פוליטי)

הכסף מדבר, והמשקיעים מחפשים נתונים שמעבר לדוחות הכספיים הרגילים.

88% מהמשקיעים המוסדיים דיווחו כי הגדילו את השימוש במידע ESG כחלק מקבלת ההחלטות שלהם (סקר EY, דצמבר 2024).
72% מהמשיבים אמרו שהם משלבים גורמי ESG בתהליכי הערכת ההשקעה והניהול השוטף (סקר PitchBook/Morningstar, אוקטובר 2025).

מה זה אומר בשטח? כשהחברה שלכם מגיעה למפגש עם משקיע, בנק או שותף אסטרטגי, יש סיכוי גבוה שישאלו אתכם:

איך אתם מנהלים סיכונים סביבתיים (אנרגיה, רגולציה, שרשרת אספקה)?
איך אתם מטפלים באנשים (בטיחות, שחיקה, גיוון, פרטיות לקוחות)?
האם יש ממשל ובקרה תקינים (מניעת ניגודי עניינים, תיעוד החלטות, נהלים ברורים)?

2. כי לקוחות מוכנים לשלם יותר -אבל דורשים הוכחות

הצרכנים מצביעים בארנק, והמגמה ברורה:

צרכנים מוכנים לשלם בממוצע כ-9.7% יותר על מוצרים שיוצרו או נרכשו בצורה בת-קיימא (PwC, מאי 2024).
54% מהצרכנים הצהירו שהם מוכנים לשלם פרמיה עבור מוצרים "ברי-קיימא" (מחקר גלובלי של Simon-Kucher, יולי 2024).

חשוב לזכור: הנכונות לשלם מגיעה עם תנאי קריטי - שקיפות. ברגע שהמסרים מרגישים כמו סיסמה שיווקית ריקה, זה עלול להפוך לבומרנג ולפגוע במותג.

3. כי ESG עוזר למשוך טאלנטים ולשמור עליהם

בשוק העבודה של היום, ESG הוא חלק בלתי נפרד ממה שמוגדר כ"מקום עבודה הגון". בסקר כוח אדם של PwC (2024), עובדים רבים דירגו גורמים כמו השפעה חברתית, מדיניות סביבתית וממשל תאגידי כשיקולים מכריעים בשאלה האם להצטרף לארגון או להישאר בו. חברה עם ערכים מיושמים נהנית מיתרון תחרותי בגיוס ושימור עובדים איכותיים.

4. כי הרגולציה והדיווח הולכים לכיוון של "תנו נתונים"

גם אם אתם לא חברה ציבורית שמחויבת בדיווח מחר בבוקר - הדרישה תגיע דרך הלקוחות הגדולים שלכם.

תקני ה-ISSB (IFRS S1/S2): נכנסו לתוקף לתקופות דיווח שהחלו ב-1 בינואר 2024.
באיחוד האירופי: כללי דיווח קיימות (CSRD) נכנסים בהדרגה, וחברות רבות ידווחו לראשונה על שנת 2024 בדוחות שיתפרסמו ב-2025.

המשמעות: גם חברה ישראלית שעובדת עם תאגיד אירופי או גלובלי תידרש בקרוב לספק נתונים כחלק משרשרת האספקה שלהם.

5. כי "ערך ירוק" הוא נכס מותגי (אבל היזהרו מגרינוושינג)

משקיעים ורגולטורים הפכו חשדנים יותר.

85% מהמשקיעים הגדירו את תופעת ה"גרינוושינג" (התיירקות) כבעיה שמחמירה (EY).
באירופה מקשיחים את הכללים לגבי מה מותר לטעון כשמשווקים מוצר כ"ירוק" או "אקולוגי".
למרות ויכוחים פוליטיים שהיו ב-2025 סביב הנושא, הכיוון הכללי נשאר יציב: מי שטוען טענות ירוקות חייב גיבוי ונתונים.

אז מה חברה צריכה לעשות בפועל? (הגרסה הפרקטית)

לא צריך להמציא את הגלגל, אלא לעבוד מסודר. הנה 3 צעדים שמביאים תוצאות בלי להסתבך:

מהותיות (Materiality) - בחרו 3-5 נושאים בלבד אל תנסו לתקן את כל העולם. התמקדו במה שרלוונטי לכם, למשל: התייעלות אנרגטית, פרטיות נתונים, מניעת שחיקת עובדים, רכש אחראי או ניגוד עניינים.
הגדירו מדדים פשוטים (KPI) קבעו 8-12 מדדים כמותיים (חלוקה בין E, S ו-G), החליטו מי האחראי על כל מדד ומהי תדירות המעקב.
תקשרו בשקיפות ובקצרה במקום לומר "אנחנו ירוקים", הציגו עובדות: "מה מדדנו", "מה התוצאה שיצאה", "מה עשינו בנידון" ו"מה היעד הבא".