ה-E ב-ESG: איך מתחילים למדוד סביבה בלי להשתגע?

אחד הדברים שהכי מבלבלים ב־ESG הוא ה־E ("סביבה"). אנשים שומעים "קיימות" ומיד חושבים על דוחות ענק, נוסחאות מסובכות, פליטות פחמן ומושגים כמו "סקופ 3" – והתוצאה? דוחים את הטיפול בזה למועד לא ידוע. המציאות פשוטה יותר: גם ארגון קטן, עמותה או מיזם חברתי יכולים להתחיל במדידה בסיסית כבר מחר בבוקר. זה עוזר למצוא "בזבוזים" שחוסכים כסף, ומייצר שקיפות שבונה אמון מול תורמים ושותפים.

אז איך עושים את זה בלי להפוך את זה לפרויקט חצי שנתי?

1. קודם כל: מה באמת נכנס תחת E? ה־E בודק איך הפעילות היומיומית שלנו משפיעה על הסביבה. זה יכול לכלול: צריכת חשמל ואנרגיה, שימוש במים, פסולת ומיחזור, נסיעות ושינוע (רכב, טיסות, שליחויות), רכישות וציוד (נייר, מחשבים, מזון לאירועים). העיקרון: לא מודדים הכול. מודדים מה שהכי "מהותי" אצלכם.

2. שישה מדדים פשוטים שכל ארגון קטן יכול למדוד כבר החודש בחרו 3 עד 6 מדדים, לא יותר. הנה מדדים שקל להתחיל איתם: חשמל: סכום חשבון חשמל חודשי (התחלה מצוינת) או קוט"ש אם מופיע בחשבון. נסיעות: אומדן ק"מ חודשי של נסיעות עבודה (רכב או מוניות) או סכום הוצאות נסיעות. פסולת ומיחזור: האם קיימת הפרדה? (כן או לא), מספר פחים או עמדות מיחזור (מדד תפעולי פשוט). נייר והדפסות: כמה מדפיסים בחודש (אומדן). יעד קטן: ירידה של 20% ברבעון הבא. מים: חשבון מים או צריכה חודשית (אם יש לכם שליטה). אירועים: כמות חד פעמי שנרכשה או מעבר לפתרון רב פעמי באירועים פנימיים. טיפ: אם קשה למדוד "מדויק", התחילו מ־אומדן עקבי. מה שחשוב זה שתוכלו להשוות בין חודשים.

3. ה־80/20 של קיימות: איפה בדרך כלל מסתתרת ההשפעה הגדולה? בארגונים קטנים, בדרך כלל ההשפעה הסביבתית לא מגיעה ממפעלים וארובות, אלא מ: חשמל או מיזוג נסיעות רכש (ציוד, מזון, מתנות, חומרי משרד) אירועים לכן, התחלה חכמה היא לבחור תחום אחד לשיפור רבעוני, למשל: "מצמצמים נסיעות לא חיוניות ומעבר ליום עבודה מרחוק אחת לשבוע" "מפסיקים חד פעמי באירועים פנימיים" "מגדירים מדיניות רכש בסיסית: עדיפות למוצרים רב פעמיים או ממוחזרים"

4. "אבל אנחנו לא חברה גדולה" – אז מה לגבי שרשרת אספקה? לא חייבים להפוך את זה ל־"סקופ 3" מורכב. אפשר לעשות גרסה פשוטה: רשימת 10 הספקים העיקריים (כסף או תדירות). סימון "מי מהם כבר עובד עם סטנדרט סביבתי או מיחזור או מדיניות קיימות". שאלה אחת במייל לספקים חדשים: "יש לכם מדיניות סביבתית בסיסית או פעולות קיימות שאתם יכולים לשתף?" זה לבד כבר משדר רצינות ומכניס את הנושא לתהליך עבודה.

5. איך להימנע מ"גרינוושינג" (Greenwashing)? גרינוושינג הוא מצב שבו יוצרים רושם "ירוק" יותר מהמציאות. כדי לא ליפול לזה: לא לכתוב "אנחנו ירוקים" בלי להסביר מה עשיתם בפועל. לא להתגאות בפעולה קטנה ולהתעלם מהגדולה (למשל "מחזרנו נייר" כשעיקר ההשפעה היא נסיעות). לא להבטיח יעד גדול בלי תוכנית ("ניטרליים פחמנית עד שנה הבאה"). לא להשתמש בסמלים או מונחים "אקולוגי" בלי תיעוד או מדידה.

איך מתקשרים את ה־E נכון -

תבנית פשוטה שעובדת טוב: מה מדדנו (2 עד 3 מדדים) > מה גילינו (איפה הבזבוז או הבעיה) > מה עשינו (פעולה אחת) > מה היעד הבא (תאריך וגם מספר). דוגמה: "ברבעון האחרון מדדנו צריכת חשמל והוצאות נסיעות. גילינו שההוצאה הגבוהה ביותר היא נסיעות לפגישות קצרות. עברנו לשימוש בפגישות זום והגדרנו יעד להפחתה של 15% בהוצאות נסיעות עד סוף הרבעון הבא."

צ’ק-ליסט: 10 הצעדים הראשונים שלכם בדרך ל-ESG סביבתי

1. מיפוי מהותיות: בחרו את 3 התחומים שהכי משפיעים עליכם (למשל: נסיעות, חשמל ופסולת).

2. איסוף נתוני בסיס: רכזו חשבוניות חשמל ומים של 12 החודשים האחרונים.

3. ניתוח נסיעות: חשבו אומדן קילומטראז' חודשי של רכבי החברה או הוצאות על מוניות/דלק.

4. בדיקת פסולת: בדקו האם יש במשרד הפרדה בסיסית (נייר/פלסטיק) והאם היא מנוצלת.

5. סקר ספקים קצר: שלחו מייל ל-5 הספקים הגדולים שלכם ושאלו על מדיניות הקיימות שלהם.

6. קביעת בעל תפקיד: הגדירו מי מצוות הארגון מרכז את המדדים (גם ב-5% משרה).

7. הגדרת יעד רבעוני: בחרו יעד אחד מדיד (למשל: הפחתת 20% מהדפסות הנייר).

8. מדיניות רכש: עדכנו את נהלי הרכש להעדפת מוצרים רב-פעמיים או בעלי תו תקן סביבתי.

9. הדרכת צוות: הקדישו 10 דקות בישיבת הצוות הקרובה להסבר על המדדים החדשים.

10. פרסום שקוף: הוסיפו פסקה אחת באתר או בדוח השנתי המסכמת את מה שמדדתם ואת היעדים שלכם.

סיכום

ה־E של ESG לא חייב להיות מסובך. התחילו מ־3 עד 6 מדדים שאתם באמת יכולים לעקוב אחריהם, בחרו פעולה אחת לשיפור כל רבעון, ותקשרו את זה בשקיפות. הבסיס הוא לא "להיראות מושלם" – אלא להיות עקביים, מדידים ואמינים.