השקעות ESG בבורסה: איך זה עובד ומה חשוב לבדוק לפני שקונים "חברות ירוקות"

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים רוצים שהכסף שלהם "יעבוד" לא רק בשביל תשואה, אלא גם לפי ערכים: סביבה, יחס לעובדים, שקיפות וניהול תקין. כאן נכנס עולם השקעות ה-ESG — השקעות שמנסות לבחור חברות (או קרנות) לפי קריטריונים של Environmental, Social, Governance.

חשוב להדגיש: "ESG" זה לא קסם ולא הבטחת רווח. זו דרך לסנן, להשוות ולנהל סיכונים — ולפעמים גם להימנע מחברות או תחומים שלא מתאימים לכם.

מה זה בעצם "השקעות ESG"?

קיימות כמה גישות נפוצות לניהול השקעות מסוג זה:

• סינון (Exclusions): מוציאים מהתיק תחומים מסוימים (למשל טבק, נשק, פחם וכו'), ומשקיעים בשאר השוק.

• Best-in-Class (הטובות בכל ענף): לא מוציאים ענפים שלמים, אלא בוחרים בתוך כל ענף את החברות בעלות דירוג ה-ESG הגבוה ביותר.

• השקעות נושאיות (Thematic): התמקדות בתחום ספציפי כמו אנרגיה מתחדשת, מים או כלכלה מעגלית. אלו מוצרים מרוכזים יותר ולכן עלולים להיות תנודתיים יותר.

• אקטיביזם ומעורבות (Engagement): החזקה במניות מתוך כוונה להשפיע על מדיניות החברה דרך הצבעות באסיפות בעלי מניות.

  

איך משקיעים ב-ESG בפועל?

בדרך כלל, המשקיעים פועלים באחת משתי דרכים:

1. בחירת מניות של חברות ספציפיות

האתגר הגדול כאן הוא שאין ציון ESG אחד מוסכם. חברות דירוג שונות יכולות לתת לאותה חברה ציונים שונים. איך עושים זאת נכון?

• קריאת דוחות קיימות ומדיניות של החברה.

• בדיקת תביעות או אירועי עבר משמעותיים (סביבה, עובדים, ממשל).

• השוואה למתחרות באותו ענף.

2. השקעה דרך קרנות סל (ETF)

זו הדרך הפופולרית ביותר כי היא מעניקה פיזור רחב.

• דוגמה: קרן iShares ESG Aware MSCI USA ETF (סימול: ESGU) — קרן העוקבת אחר חברות אמריקאיות עם מאפייני ESG חיוביים, תוך שמירה על פרופיל סיכון/תשואה דומה למדד השוק הכללי.

7 דברים שחשוב לבדוק לפני שקונים קרן ESG

1. מה המתודולוגיה? האם הקרן מבצעת סינון שלילי (הוצאת ענפים) או בחירה של הטובות בכל ענף?

2. מהן ההחזקות בפועל (Holdings)? לעיתים תמצאו שם ענקיות טכנולוגיה; חשוב לוודא שזה תואם את הציפיות שלכם.

3. דמי ניהול: ESG אינו תירוץ לעמלות גבוהות. השוו תמיד לחלופות דומות.

4. דמיון למדד רגיל (Tracking): בדקו עד כמה הקרן נצמדת למדד הייחוס לעומת קרנות "נושאיות" תנודתיות.

5. החרגות: ודאו מה הקרן מוציאה (אנרגיה, כרייה, ביטחון) ומה היא מאפשרת.

6. שקיפות ודיווח: האם הגוף המנהל מפרסם נתוני קיימות ברורים ומדידים?

7. זהירות מ"גרינוושינג" (Greenwashing): אם השיווק נשמע מפוצץ אך הנתונים מעורפלים — זהו דגל אדום.

רגולציה וסימונים שכדאי להכיר

• תקנת SFDR (אירופה): מחייבת גופים פיננסיים להסביר את התייחסותם לסיכוני קיימות.

  • Article 8: קרנות המקדמות מאפייני סביבה/חברה.

  • Article 9: קרנות עם מטרה "ברת-קיימא" מוגדרת ומחמירה יותר.

• עדכוני 2025: המערכת עוברת פישוט כדי להפחית בלבול וגרינוושינג, לכן הסיווגים עשויים להשתנות.

• תקני ISSB (IFRS S1/S2): תקנים בינלאומיים חדשים שנכנסו לתוקף ב-2024, המחייבים דיווח עקבי על סיכוני אקלים.

ומה לגבי ישראל והבורסה בתל אביב?

גם בבורסה המקומית קיימים מדדי ESG מובילים:

• מדד ת"א-מעלה: מבוסס על דירוג "מעלה" לאחריות תאגידית (פעיל מאז 2005).

• TA-125 Fossil Free: מבוסס על ת"א-125 אך מוציא חברות העוסקות בדלקים פוסיליים.

• דיווח בורסאי: הבורסה עצמה מפרסמת דוחות קיימות על פעילותה ומעודדת חברות ישראליות לדווח בשקיפות.

סיכום

השקעות ESG הן דרך מצוינת לשלב ערכים בתיק ההשקעות, אך ההבדל בין "ESG אמיתי" לבין "כותרת יפה" נמצא בפרטים הקטנים. בדקו תמיד את המתודולוגיה, ההחזקות והשקיפות לפני שאתם משקיעים.