כשמדברים על ESG, רוב האנשים חושבים קודם על "הסביבה" (E) או על "נהלים וממשל" (G). אבל עבור ארגוני יזמות חברתית  ועמותות, דווקא ה־S הוא הלב של העשייה: אנשים. הבעיה היא ש־S יכול להפוך מהר מאוד לרשימת סיסמאות ("אנחנו ערכיים", "אכפת לנו מהקהילה"), ואז קשה להוכיח אחריות חברתית  לתורמים, שותפים ואפילו לצוות שלכם. המטרה של המאמר הזה היא להפוך את ה־S למשהו מדיד ופשוט-שגם ארגון קטן יכול לנהל. מה זה בעצם S בתוך ESG? ה־S (Social) בודק איך הארגון מתייחס ומשפיע על: עובדים ומתנדבים:  תנאים, בטיחות רווחת...

אחד הדברים שהכי מבלבלים ב־ESG הוא ה־E ("סביבה"). אנשים שומעים "קיימות" ומיד חושבים על דוחות ענק, נוסחאות מסובכות, פליטות פחמן ומושגים כמו "סקופ 3" – והתוצאה? דוחים את הטיפול בזה למועד לא ידוע. המציאות פשוטה יותר: גם ארגון קטן, עמותה או מיזם חברתי יכולים להתחיל במדידה בסיסית כבר מחר בבוקר. זה עוזר למצוא "בזבוזים" שחוסכים כסף, ומייצר שקיפות שבונה אמון מול תורמים ושותפים. אז איך עושים את זה בלי להפוך את זה לפרויקט חצי שנתי? 1. קודם כל: מה באמת נכנס תחת E? ה־E בודק איך הפעילות היומיומית שלנו...

אם פעם "קיימות" הייתה מילה ששמורה לתאגידים גדולים, היום כמעט כל ארגון פוגש את זה: תורמים רוצים שקיפות, שותפים רוצים נתונים, עובדים רוצים ערכים שמיושמים בפועל, ולקוחות שואלים שאלות חכמות יותר. כאן נכנס ESG  - לא כטרנד, אלא ככלי ניהולי שמסדר את התמונה: מה ההשפעה שלנו, איפה הסיכונים שלנו, ואיך אנחנו מוכיחים אמון לאורך זמן. אז מה זה בעצם ESG? ESG הם ראשי תיבות של שלושה תחומים: E -Environmental (סביבה): אנרגיה, פסולת, מים, נסיעות, שרשרת אספקה ועוד. S -Social (חברה): עובדים, מתנדבים, מוטבים,...