ESG בלי חפירות: מדריך פשוט להתחיל נכון

אם פעם "קיימות" הייתה מילה ששמורה לתאגידים גדולים, היום כמעט כל ארגון פוגש את זה: תורמים רוצים שקיפות, שותפים רוצים נתונים, עובדים רוצים ערכים שמיושמים בפועל, ולקוחות שואלים שאלות חכמות יותר.

כאן נכנס ESG - לא כטרנד, אלא ככלי ניהולי שמסדר את התמונה: מה ההשפעה שלנו, איפה הסיכונים שלנו, ואיך אנחנו מוכיחים אמון לאורך זמן.

אז מה זה בעצם ESG?

ESG הם ראשי תיבות של שלושה תחומים:

E -Environmental (סביבה): אנרגיה, פסולת, מים, נסיעות, שרשרת אספקה ועוד.

S -Social (חברה): עובדים, מתנדבים, מוטבים, לקוחות וקהילה – הוגנות, בטיחות, נגישות, גיוון ורווחה.

G -Governance (ממשל): איך מתקבלות החלטות, איך מונעים ניגודי עניינים, איך עובדים עם נהלים ובקרה.

שקיפות.

במשפט אחד: ESG = "איך אנחנו מנהלים אחריות".

למה זה נהיה חשוב דווקא עכשיו ESG?

כי השיח סביב אחריות ושקיפות עבר משלב ה "נחמד שיש" לשלב ה "מצפים לזה".

גם אם אתם לא ארגון גדול:

• תורמים וקרנות מבקשים להבין איך אתם מודדים ולא רק "מה אתם עושים".

• שותפים עסקיים רוצים לראות ניהול סיכונים ואמינות תהליכית.

• ארגונים קטנים נכנסים לשרשרת של גדולים – ושם כבר שואלים שאלות ESG כחלק מתנאי עבודה.

החדשות הטובות: לא חייבים דוח של 80 עמודים כדי להתחיל. צריך מסגרת פשוטה ומדידה.

ESG מול “אימפקט”: מה ההבדל ומה החיבור?

במיזמים חברתיים אנחנו רגילים לדבר על אימפקט: איזה שינוי יצרנו ולמי.

ESG לא בא במקום אימפקט -הוא משלים אותו בשני דברים חשובים:

1. תמונה מלאה של השפעה: לא רק "כמה טוב עשינו", אלא גם איפה אנחנו עלולים לפגוע (אפילו בלי כוונה).

2. תהליך וממשל: מי אחראי, איך מודדים, איך בודקים, ואיך משתפרים לאורך זמן.

אפשר לחשוב על זה כך: אימפקט = התוצאה | ESG = הניהול שמאפשר לתוצאה להיות יציבה ואמינה

למי זה הכי רלוונטי ?

ESG נותן יתרון כשאתם:

• מגייסים תקציב/תורמים/קרנות

• בונים שיתופי פעולה עם רשויות או חברות

• רוצים למשוך אנשים טובים (עובדים/מתנדבים)

• מתרחבים לפעילות נוספת או לשוק חדש

• נדרשים להסביר "איך אתם פועלים" ולא רק "מה אתם עושים"

• 
  

5 שאלות שיעזרו לכם להתחיל כבר השבוע

לא צריך להתחיל בגדול. התחילו ב-5 שאלות שמסדרות כיוון:

1. מה ההשפעה הסביבתית הכי משמעותית שלנו? (למשל: נסיעות, חשמל, שימוש בחומרים, פסולת)

2. מי קבוצות העניין המרכזיות שלנו? (עובדים, מתנדבים, מוטבים, לקוחות, קהילה, שותפים)

3. איפה יש לנו "סיכון חברתי" שאנחנו לא רואים? (עומס ושחיקה, נגישות, פרטיות, בטיחות, שוויון הזדמנויות)

4. מה מצב הממשל שלנו? האם יש נהלים בסיסיים? מי מאשר החלטות? יש מנגנון למניעת ניגוד עניינים?

5. אילו 3 מדדים נבחר למדוד השנה – ורק אותם? לא 30 KPI. שלושה מדדים ברורים שמתחילים לייצר שגרה.

   
   

דוגמה לתחילת עבודה "רזה" (ESG בגרסת 80/20)

כדי להפוך את זה לפרקטי, אפשר לבנות טבלה קצרה לכל תחום:

E -סביבה (דוגמה)

• צריכת חשמל במשרד / באתר פעילות

• היקף נסיעות (או אומדן)

• פסולת/מחזור (כן/לא + שיפור קטן)

S -חברה (דוגמה)

• שביעות רצון עובדים/מתנדבים (סקר קצר)

• נגישות השירות/התוכנית

• מדד בטיחות/תלונות/אירועים

G -ממשל (דוגמה)

• נהלים בסיסיים (אישור ספקים, פרטיות, ניגוד עניינים)

• תיעוד החלטות (גם בישיבה קצרה)

• בעל/ת תפקיד אחראי/ת לנושא (גם 10% משרה)

המטרה היא לא “להיראות מושלם”, אלא להתחיל תהליך שמייצר אמון.

איך מדברים על ESG בלי ליפול לגרינוושינג?

שלושה כללים פשוטים:

1. מדברים על מה שבאמת מדדתם, לא על כוונות.

2. מציינים גם פערים (“כאן אנחנו עדיין לא שם”).

3. מראים שיפור לאורך זמן, אפילו קטן.

אמון נבנה יותר מהר כששקופים גם לגבי מה שעוד לא הסתדר.

סיכום

ESG הוא לא עוד קיצור טרנדי – הוא כלי שעוזר להפוך ערכים לניהול: מדדים, אחריות, שקיפות ותהליך.

 לעמותות וליזמים חברתיים זה אפילו טבעי: אנחנו ממילא עובדים על אמון. ESG פשוט עוזר להוכיח אותו בצורה עקבית.