עולם היזמות החברתית מבוסס על אידיאולוגיה וערכים סביבתיים, ונולד מתוך צורך לתת מענה לבעיות חברתיות שדורשות פתרון יצירתי וחדשני. יזמות חברתית, כמו כל יזמות, צריכה לפתח את המצע העסקי שלה על מנת להצליח ולמשוך משקיעים וקהל. עם זאת, יש לזכור כי יזמות חברתית מבוססת על השקעה באוכלוסיות בחברה ויש להתאים את הפעילות שלה לסביבה המבוקשת. איך עושים את זה? בעזרת שימוש במודל עסקי, עמידה ביעדים, שיווק עצמי, יצירת קשרים ואוזן קשובה לקהל היעד.
מודל עסקי חברתי ליצירת אימפקט חברתי
סיפורי הצלחות שונים בעולם העסקי הביאו לידי מחקר ופיתוח מודלים עסקיים ופיננסיים, שמטרתם לעזור ליזמות חברתית או עסקית ולעזור לה להיכנס לשוק וליצור השפעה חברתית ראויה. מודלים נחשבים לדרך יעילה ובטוחה באמצעותה ניתן למקסם את פוטנציאל המיזם ולהעצים את האימפקט שלו ככל הניתן. איך המודל יעזור לנו? המודל משמש כנוסחה מוכחת לקידום של מטרה מסוימת. כדי לעמוד במאפייני המודל, יש להציב את התכנית שלנו על המאפיינים שלו. אז איך ממנפים מיזם חברתי? איך יוצרים השפעה משמעותית על השוק? איך נביא לידי אימפקט חברתי ברמה גבוהה?
ריכזנו עבורכם 9 דוגמאות למודלים עסקיים פופולאריים בעולם היזמות החברתית:
1.מודל התיווך
מטרת המיזם החברתי במודל התיווך היא לפעול כארגון עזר שמסייע למנף את עסקי אוכלוסיית היעד או הלקוחות שלו. הכוונה היא שהלקוחות או האוכלוסייה שנזקקת לעזרה מציעים את השירותים שלהם או מוכרים את המוצר שלהם דרך המיזם החברתי, שמשמש כמתווך ועוזר לאימפקט החברתי ולתשואות הכלכליות. דוגמה למיזם שפועל בדרך התיווך יכולה להיות מיזם שלוקח על עצמו לעזור לבעלי עסקים קטנים ולהציע את שירותיהם ללקוחות המעוניינים. באופן זה, המיזם תורם גם להכנסות של בתי העסק וגם מפרסם אותם בשוק ותורם לרווחה הכלכלית שלהם.
2. מודל התעסוקה וההכשרה
אחד המודלים השכיחים ביותר בעולם התעסוקה והיזמות. באמצעות מודל זה, המיזם החברתי מספק לאוכלוסיית היעד עבודה, ובכך גם תעסוקה ופרנסה. לעיתים נכללת בעסקה גם הכשרה מעשית וליווי אישי מעת עובד סוציאלי או איש מקצוע. המטרה במודל זה היא לנהל את המיזם תוך כדי מתן סיוע לאוכלוסייה חלשה או נזקקת. היתרונות מטיפוח מודל עסקי שכזה הם גם צמיחת החברה וסיוע חברתי וכלכלי, וגם הכנסת רווחים כלכליים לארגון.
3.עמלה עבור שירות
המודל הזה מבוסס על עמלה או תשלום שמתקבלים ממוסדות או ארגונים גדולים ששוכרים שירותים חברתיים מהמיזם החברתי. ארגונים שפועלים על פי המודל הזה הם בעיקר מוסדיים כמו בתי חולים, בתי ספר ומוזיאונים. המטרה של המיזם החברתי היא להעניק שירות חברתי למוסדות שמבקשים אותו במחיר מסובסד או מלא, למשל שירותי הדרכה, חינוך, צריכת תרבות, השאלת ציוד חיוני, סיוע שקשור לרפואה ועוד.
4.המודל השיתופי (קואופרטייב)
מודל הקואופרטייב קם במטרה לחזק את האנשים שעומדים בראש היוזמה החברתית. לפי מודל זה, חברי המיזם הם המייסדים, הבעלים והעובדים של הארגון וגם האחראים לתשואות, לרווחים ולעבודה השוטפת. במיזם זה אין היררכיה, אלא דמוקרטיה שיתופית לפיה העובדים גם מנהלים את הארגון ומניעים את הפעולות בתוכו וגם מקבלים את הרווחים הכלכליים. מודלים מסוג זה מתבססים על שיתופיות ושקיפות בין חברי הקבוצה, שיחד משמשים ככוח ומניעים את העבודה באופן דמוקרטי ובשוויון מלא. זוהי דוגמה לwin win של שוויון חברתי ויצירת רווחים כלכליים כתוצאה מכך.
5.מודל סבסוד השירות
במסגרת מודל זה, מתקיים סבסוד של שירות פנים מארגון מסוים עבור מטרה חברתית חיצונית. הכוונה היא שכל ארגון שמציע שירות חברתי יוכל לקחת מהרווחים שלו ולהשקיע אותם בתכנית חוץ חברתית שתעזור לאוכלוסייה מוחלשת לקבל את השירות במחיר מסובסד; זה יכול להיות ייעוץ משפטי, השכרת ציוד, מתן סיוע או מענה מקצועי ועוד ועוד. מודל זה נחשב לנפוץ בעולם היזמות כיוון שכמעט כל ארגון שמוכר שירות או מוצר יכול להפוך למיזם חברתי בהתאמת שירותיו לאוכלוסייה מוחלשת.
6.מודל תמיכה ארגונית
גם במודל הזה מתבצע סבסוד של שירות או מכירת שירות חברתי, אך המקור שלו הוא מיזם שמגייס כספים עבור חברה שהיא ארגון עסקי לכל דבר. הכוונה היא שברגע שהארגון הגדול מבקש להכניס לשורותיו תכנית חברתית כלשהי, המיזם החברתי בא לעזרתו ומנגיש לו את השירות במחיר מסובסד או מותאם מראש. במודל זה מתקיים שיתוף פעולה בין ארגונים למטרות חברתיות שמניב גם רווחים כלכליים. שיתוף פעולה נחשב לדרך משמעותית ויעילה להגברת השפעה מקסימלית ואימפקט חברתי, שהרי באמצעותו החברה מבססת את עצמה בעולם היזמות.
7. אחד על אחד
זוהי דוגמה למודל עסקי חברתי שנחשב לרווחי כלכלית בעיקר לארגונים גדולים ומצליחים כמו מותגי ביגוד פופולאריים או מכשור טכנולוגי. המודל מיועד לארגונים או מיזמים שמוכרים מוצרים. המטרה במודל זה היא שבכל רכישה של מוצר, נתרם מוצר לאוכלוסייה נזקקת. הרעיון הוא לספק את אותו מוצר איכותי שכלל האוכלוסייה שידה משגת רוכשת עבור האוכלוסייה שאיננה יכולה להרשות לעצמה וזקוקה לו.
8. מיחזור כתרומה חברתית
מודל זה מספק גם הכנסה רווחית, גם תרומה חברתית וגם תרומה לסביבה ולכדור הארץ. במסגרת מודל זה מעודדים השקעה במחזור פריטים שישמשו מחדש על ידי אוכלוסיות חלשות. הכוונה היא לגייס מוצרים משומשים כמו טלפונים סלולריים, תיקים, בגדים, רהיטים וכל פריט שימושי שהמיזם רואה לנכון להשקיע בו. לאחר סינון והשקעה מינימלית, יוכל המיזם לבצע שדרוג ולאחר מכן לתרום או למכור את הפריטים הממוחזרים במחיר סמלי או חלקי. השיטה הזו נפוצה גם לשיווק של הפריטים הממוחזרים לא רק בתוך הארץ אלא גם למדינות חלשות שנמצאות בהליך פיתוח כמו למשל מדינות באפריקה. מיזמים חברתיים שבוחרים ללכת על פי מודל עסקי חברתי כמו זה נותנים מענה לצורך חברתי רלוונטי וגם פועלים כמיזם עסקי שמכניס רווחים כלכליים.
9.אגרות חוב חברתיות
אגרות חוב חברתיות הוא מודל שמוכר בשפה העסקית גם כ"Pay for Success". זהו מודל השקעות אימפקט שמציע שיתוף פעולה בין גוף פרטי לגוף ממשלתי, המבוסס על גיוס כלכלי של הארגון הפרטי לטובת הגוף הממשלתי. הכסף שמגויס על ידי הארגון הפרטי מצוין כאגרת חוב, והוא עתיד לחזור לגוף הפרטי במידה ונרשמת הצלחה כלכלית מהפרויקט. מודל זה מבוצע בשיתוף הממשלה, שהיא הגורם שמניע את המיזם. מדובר במימון חיצוני לשירותים ממשלתיים שמיועדים לאוכלוסיה נזקקת או חלשה. המיזם החברתי המעורב בשיתוף הפעולה הזה נחשב למעין משקיע חיצוני או ארגון חוץ שתפקידו לסייע לגוף הממשלתי לייעל את השירות החברתי ולהוביל לשינוי חברתי. בסופו של דבר, נרשמת בתהליך השפעה שמובילה לרווח חברתי ורווח כלכלי. במודל הזה משתמשים גופים ממשלתיים שמסיבות כאלה ואחרות לא מצליחים לקבל תקציב ראוי או לעמוד ביעדים ובסופו של דבר נוצרת פגיעה באוכלוסיית היעד הנזקקת לסיוע.
המודל הזה נחשב למעט ריסקי כיוון שהרווח הכלכלי תלוי בעוצמת האימפקט ובהצלחת הפרויקט. במידה והפרויקט נחשב להצלחה מסחררת, הרי שהממשלה יכולה להחזיר לארגון את ההשקעה הכספית (אגרת החוב), ובמידה ואין רווח כלכלי - הארגון המשקיע ייאלץ לשאת בהפסד. איך הארגון המשקע יוכל לפעול להבטחת ההשקעה הכספית שלו בחזרה? כדאי להשקיע בפרויקטים חיוניים ורלוונטיים, כאלה שמוכרים בתחום וידוע שהם מניבים רווחים טובים. מלבד זאת, כדאי להשקיע גם בתוכנית עסקית שתמנף את הפרויקט ותשווק אותו, ובכך תתרום למיקסום הרווחים.
התאמת המודל לסוג היוזמה
איך נדע איזה מודל מתאים ליוזמה שלנו? זוהי שאלה חשובה מאוד, והתשובה שלה מורכבת מניתוח מעמיק של מספר מאפיינים חשובים כמו מטרת המיזם, השירות שהוא בא להציע וקהל היעד שלו. המודלים משמשים כמעין ספר הדרכה ליזמים ומאפשרים להם לנקוט בפעולות שנוסו כבר בעבר על ידי ארגונים אחרים שהצליחו בדרך זו.
יזמות חברתית ותשואה כלכלית
יש לזכור כי יוזמה חברתית קמה בראש ובראשונה כדי לתת מענה לצורך חברתי ולדאוג למעוטי היכולת. המטרה הראשונית והבסיסית של היוזמה החברתית היא להעניק ללא מטרות רווח כלכלי. עם זאת, צריך להבין שבעולם מסחרי ומודרני כמו העולם שאנו חיים בו, היכולת הכלכלית והרווחים חשובים מאוד להמשך הפעילות השוטפת של היוזמה החברתית. ללא גב כלכלי וללא תשואה כלכלית, היוזמה החברתית לא תוכל להתקיים ולהמשיך להעניק סיוע חשוב לאנשים שזקוקים לו.
הצלחה כלכלית – הצלחה חברתית
אם נסתכל לעומק, נשים לב שבמקרים רבים היזמות החברתית הופכת ליזמות שמניבה רווחים כלכליים תוך כדי תרומתה לחברה. הצלחה חברתית והצלחה כלכלית תלויות זו בזו, והן הולכות יד ביד ברוב המודלים אם לא בכולם. מה שחשוב להבין כאן הוא שיוזמה חברתית שמנוהלת היטב ושמנצלת היטב את המשאבים שלה עד תום, יכולה להגיע לידי הצלחה כלכלית ולהפוך לגוף חברתי מצליח שמונע על ידי מודל עסקי חברתי.